|
שאלת הסיפוח, שנחתמה גם במסגרת ממשלת האחדות, מעוררת מחלוקות בימין ובשמאל.
יש קונצנזוס בציבור היהודי – כי גושי ההתיישבות הגדולים, בקעת ירדן וכמה נקודות בטחוניות אסטרטגיות, חייבות להשאר בידי ישראל, למען בטחונה.
"תכנית אלון" – משופרת מותאמת לרוח הזמן, היא הפתרון הטוב ביותר כדי ליצור אחידות בין הגושים.
בימין יש החוששים מהשם מדינה פלסטינית. תרגעו הערבים לא יסכימו.
בשמאל – מפגינים עם דגלי פלסטין ואש"ף, כל מילה מיותרת.
למאמר המלא...
|
|
משפט זה שנאמר בטלפון לתא"ל יואל בן-פורת, מפקד 8200 (בגלגולו הקודם), ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, בנוכחות קצין בכיר נוסף מאותה יחידה, כיום תא"ל (מ'), הוא הסימפטום הפרובלמטי של אי הבנת הזירה ערב מלחמת ההפתעה של יום כיפור 1973.
"סבירות נמוכה" – הפכה מאז לסלוגן של אדישות, יהירות, עקשנות וקבעון של קונספציה.
ולמרות זאת: הצליח צה"ל להפוך הפתעה וכיפור – לניצחון מזהיר.
למאמר המלא...
|
|
מי שבזמן מלחמה (כמו ביום כיפור 73), חזר לארץ מחו"ל מטיולים, עבודה, לימודים ואפילו ירח דבש.
מה ישראלי בעיניך – ההתלכדות סביב מטרה, כיבוד – ערך החברות, הנאמנות, ההקרבה למדינה.
40 שנה למלחמת יום כיפור – כדאי שנזכור אותם שלחמו, הקריבו, הסתערו ובלמו בגופם את הפגיעה האנושה במדינה וריבונותה.
למאמר המלא...
|
|
מלחמת יום הכיפורים, תיזכר לעד, כמלחמה אכזרית, הכרחית, כהמשך למלחמת השחרור, ובזכות אנשים יוצאי דופן, אמיצי לב, אוהבי ישראל ועמם, נתנו לנו את הניצחון.
קונספציה מודיעינית שגויה, החלטות מדיניות מהוססות ומאוחרות – כמעט, כמעט הביאו לאסון.
ואז קמה רוח האדם – העוז, ההקרבה, הנתינה, שהביאה את השינוי וההצלחה, מייאוש לניצחון.
בשנות ה-70-60 הספר שהנחה את צה"ל, לוחמיה ומפקדיה היה "אנשי פנפילוב". כיום חובה בצה"ל ללמד על מלחמת יום הכיפורים, כמו "עוז 77", "על בלימה", "לא נחדל", כספרי חובה, בבתי ספר לקצינים ובכל
למאמר המלא...
|